אני

כאמנית ומעצבת יש לי צורך לנסח דברים מחדש.
אני יוצרת סביבי עולם אסתטי שיקיף אותי ומשתמשת בעיצוב כתירוץ. למעשה, זהו ערוץ שדרכו אני בוראת לעצמי את העולם. עבורי, יצירה היא סוג של געגוע, ניסיון בלתי נדלה לשחזר ולהחיות, כמיהה לעולם בלתי מושג. עבודתי מתפרשת על כמה רבדים: מיצירת אובייקט ועד ליצירת חלל, סביבה.
אני רואה עצמי כפועלת בתפר שבין אמנות לעיצוב, כאשר העיצוב מוכתב תמיד לפי צרכים / יעוד ותמיד פונקציונאלי. ואילו באמנות שלי אני מרשה לעצמי למתוח את הקווים , ערעור עד הטרדה.
החיבור לילדות היה תמיד מקור בלתי נדלה ליצירה וזו גם הסיבה שלידתה של בתי והרצון לעצב עבורה היווה סוג של לידה מחדש עבורי, בה מצאתי את ייעודי.
עם סיום לימודי אמנות גבוהים בלונדון (P.G Diploma- Chelsea Collage of Art & design U.K), חייתי שנתיים באפריקה. חווית ההורות כאם צעירה והמפגש עם שווקי אפריקה, הפסלים המגולפים והחיבור למודרניזם היוו מקור השראה לעבודתי.
כסא הילדים הראשון שיצרתי בגילוף היווה את תחילתו של העיסוק שהפך לקריירה. לאורך כל שנות פועלי אני מתמקדת בעיצוב לילדים, מתוך חדוות יצירה ותחושה שעיצוב לילדים הוא סוג של חינוך לתרבות. עם השנים הרחבתי את תחומי עיסוקי לכל תחומי העיצוב השונים, מתכנון חללים אינטימיים ועד לפרויקטים ציבוריים תוך התמחות בעיצוב סביבות חינוכיות.